1 א אל חכך שפר כנשר על בית יהוה--יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו
2 ב לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל
3 ג זנח ישראל טוב אויב ירדפו
4 ד הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת
5 ה זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין
6 ו כי מישראל והוא--חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון
7 ז כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח--אולי יעשה זרים יבלעהו
8 ח נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו
9 ט כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים
10 י גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים
11 יא כי הרבה אפרים מזבחות לחטא היו לו מזבחות לחטא
12 יב אכתוב (אכתב) לו--רבו (רבי) תורתי כמו זר נחשבו
13 יג זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו--יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם--המה מצרים ישובו
14 יד וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה {פ} |