1 א בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך
2 ב שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך
3 ג קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך
4 ד אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא
5 ה לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה
6 ו כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי
7 ז וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב
8 ח עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד
9 ט בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה
10 י והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב
11 יא המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה
12 יב פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב
13 יג והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו
14 יד זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי
15 טו על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך
16 טז מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים
17 יז נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון
18 יח לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים
19 יט כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק
20 כ צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו
21 כא הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו
22 כב הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל
23 כג עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא
24 כד ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי
25 כה אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה
26 כו כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה
27 כז דרכי שאול ביתה ירדות אל-חדרי-מות |