1 א מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך-- טמאו את היכל קדשך שמו את-ירושלם לעיים
2 ב נתנו את-נבלת עבדיך-- מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו-ארץ
3 ג שפכו דמם כמים--סביבות ירושלם ואין קובר
4 ד היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו
5 ה עד-מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו-אש קנאתך
6 ו שפך חמתך-- אל הגוים אשר לא-ידעוך ועל ממלכות-- אשר בשמך לא קראו
7 ז כי אכל את-יעקב ואת-נוהו השמו
8 ח אל-תזכר-לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך-- כי דלונו מאד
9 ט עזרנו אלהי ישענו-- על-דבר כבוד-שמך והצילנו וכפר על-חטאתינו למען שמך
10 י למה יאמרו הגוים-- איה אלהיהם יודע בגיים (בגוים) לעינינו נקמת דם-עבדיך השפוך
11 יא תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך--הותר בני תמותה
12 יב והשב לשכנינו שבעתים אל-חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני
13 יג ואנחנו עמך וצאן מרעיתך-- נודה לך לעולם לדר ודר-- נספר תהלתך |
