1 א כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו
2 ב ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה
3 ג קץ שם לחשך ולכל-תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות
4 ד פרץ נחל מעם-גר--הנשכחים מני-רגל דלו מאנוש נעו
5 ה ארץ--ממנה יצא-לחם ותחתיה נהפך כמו-אש
6 ו מקום-ספיר אבניה ועפרת זהב לו
7 ז נתיב לא-ידעו עיט ולא שזפתו עין איה
8 ח לא-הדריכוהו בני-שחץ לא-עדה עליו שחל
9 ט בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים
10 י בצורות יארים בקע וכל-יקר ראתה עינו
11 יא מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור
12 יב והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה
13 יג לא-ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים
14 יד תהום אמר לא בי-היא וים אמר אין עמדי
15 טו לא-יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה
16 טז לא-תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר
17 יז לא-יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי-פז
18 יח ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים
19 יט לא-יערכנה פטדת-כוש בכתם טהור לא תסלה
20 כ והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה
21 כא ונעלמה מעיני כל-חי ומעוף השמים נסתרה
22 כב אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה
23 כג אלהים הבין דרכה והוא ידע את-מקומה
24 כד כי-הוא לקצות-הארץ יביט תחת כל-השמים יראה
25 כה לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה
26 כו בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות
27 כז אז ראה ויספרה הכינה וגם-חקרה
28 כח ויאמר לאדם--הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה |
