1 א ויען איוב ויאמר
2 ב עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים
3 ג זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי
4 ד ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי
5 ה אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי
6 ו דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף
7 ז הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט
8 ח ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים
9 ט כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי
10 י יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי
11 יא ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו
12 יב יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי
13 יג אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני
14 יד חדלו קרובי ומידעי שכחוני
15 טו גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם
16 טז לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו
17 יז רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני
18 יח גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי
19 יט תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי
20 כ בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני
21 כא חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי
22 כב למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו
23 כג מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו
24 כד בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון
25 כה ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום
26 כו ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה
27 כז אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי
28 כח כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי
29 כט גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון) |