1 א ויען צפר הנעמתי ויאמר
2 ב הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק
3 ג בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם
4 ד ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך
5 ה ואולם--מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך
6 ו ויגד-לך תעלמות חכמה-- כי-כפלים לתושיה ודע-- כי-ישה לך אלוה מעונך
7 ז החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא
8 ח גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע
9 ט ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים
10 י אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו
11 יא כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן
12 יב ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד
13 יג אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך
14 יד אם-און בידך הרחיקהו ואל-תשכן באהליך עולה
15 טו כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא
16 טז כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר
17 יז ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה
18 יח ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב
19 יט ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים
20 כ ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש |
